Kafar Birem

Kafar Birem

كفر برعم כפר ברעם

כפר בירעם אדם אדמה ושורשים ברי-קיימה
ועד עקורי כפר בירעם


הצעות פתרון

מאז העקירה השתמשו ממשלות ישראל ב"ביטחון המדינה" כתירוץ למנוע חזרת העקורים. אחרי הריסת הכפר ב ספטמבר 1953, החלו הממשלות השונות להעלות הצעות חלופיות לפתרון בעיית כפר בירעם, כמענה לדרישות העקורים, ועל רקע המצב הביטחוני שאינו מאפשר להן- לממשלות - להתיר את חזרת העקורים, מבין ההצעות הרבות שהועלו, נציין את הבאות:

  1. ב 22/10/1953- (38 ימים לאחר הריסת בתי הכפר) הציע המושל הצבאי את ההצעה הבאה:
    1. חילופי שטחים בין אדמות כפר בירעם לבין אדמות אחרות במקומות אחרים, כולל אדמות של פליטים פלשתינאים מ 1948.
    2. גירה לחו"ל בסיוע המדינה, במסגרת "תכנית מנדוסה".
    3. פיצויים כספיים.
  2. ב 19/4/1954 הוצע לבנות לעקורים דירות מגורים בגוש חלב, ולהחזיר חלק מהאדמות הצמודות לכפר גוש חלב. העקורים הסכימו לקבל את החלק השני בהצעה ודחו את החלק הראשון.
  3. ב 15/6/56 הוצע:
    1. להקים דירות מגורים בגוש חלב.
    2. חילופי אדמות בין בירעם וגוש חלב.
    3. פיצויים כספיים.
  4. ב 26/1/1958 הוצע ליישב את העקורים, התיישבות קבע בגוש חלב
  5. ב 11/4/1965 הוצע ליישב את העקורים בכל מקום מלבד כפר בירעם.
  6. ב 17/6/1966 הוצע ליישב את העקורים בגוש חלב.
  7. ב 1985 – השר עזר וייצמן והיועץ לענייני ערבים יוסף גינת- הציעו להקים כפר משותף לעקורי שני הכפרים בירעם ואיקרת, שלא בשטח אדמות אף אחד משני הכפרים.
  8. ב 24/12/1995 המליצה ועדת ליבאי על הקצאת 600 דונם מאדמות בירעם והחכרתן לעקורים בעלי הזכות לחזור לכפר בירעם, לבניית כפר, בתמורה יהיה על העקורים לוותר וויתור סופי ומוחלט על בתיהם שנהרסו ב 1953, ולסיים פרק הפיצויים עבור האדמות החקלאיות שהופקעו.

 כל ההצעות הנ"ל והצעות נוספות דומות, חתרו לטשטש את זכותם של העקורים ברכושם, ויישובם במקומות חלופיים, בין היתר בשטחים שהם רכושם של פליטים ממלחמת 1948.